אימהות מאוחרת - פרופ' מרתה דירנפלד

התקשרו עכשיו: 04-8342111

info@ivf-4u.com

עד איזה גיל אפשר ללדת ?

למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה במאה השנים האחרונות  והעלייה המשמעותית בתוחלת החיים, השעון הביולוגי של האישה לא השתנה במאומה ולמעשה פוריות האישה יורדת כבר מגיל 35. בגילים 35-40 יש ירידה חדה בפריון ומגיל 45 הסיכוי להרות נמוך מאד.
מרבית הנשים בשנות ה 40 לחייהן, מרגישות צעירות וכשירות, לכן קשה להן לקבל את התופעה שהמחזור הסדיר והביוץ  יכולים להמשך עד שנות ה-50 לחייהן בעוד שתקופת הפריון מסתימת למעשה 10 שנים לפני כן.

% לידות חי בכלל אוכלוסיית המטופלות באנגליה

בשנת  2002-2003  ביחס לגיל

מדוע פוריות האישה יורדת בצורה חדה עם העליה בגיל?

בניגוד ליצירה המתמדת של תאי זרע באשכים,  הביציות בשחלות אינן מתחדשות ולכן מספרן בירידה מתמדת.

השחלות הן מאגר הביציות של האישה ומכילות כ- ‎300,000-400,000 ביציות, מתוכן מבשילות כל חודש מספר ביציות . עד יום הביוץ תישאר רק ביצית אחת בשלה שמיועדת לביוץ באותו חודש ויתר הביציות עוברות תהליך ניוון (אטרזיה) לא הפיך והולכות לאיבוד.

עליה דרמטית  של גיל ההריון הראשון בנשים בעולם המערבי !!!

מחקרים רבים מראים שנשים בעולם המערבי דוחות את ההריון הראשון ויולדות בגיל הרבה יותר מאוחר מאשר לפניי עשור או שניים. נתונים סטטיסטיים מאנגליה מראים שיש יותר ילדים שנולדים לנשים בטווח הגיל 30-34 מאשר בטווח הגיל 25-29. בנוסף יש עליה של מעל 50% בלידות מעל גיל 40 ויותר  ביחס לעשור הקודם, עם עליה מתמדת מ 5.1 לידות ל-1000 נשים ב-1995 ל-12.2 ב-2006.

גם בארה"ב הנתונים מראים עליה חדה בלידות מעל גיל 40, מ- 40,000 לידות לשנה בשנות

תשעים  למעל 100000 לידות בשנה ב- 2006

ובאחוזים יש עליה גדולה יותר בלידות בגילים 40-44 מאשר בגילים 30-34 וירידה בלידות של נשים בשנות העשרים.

בישראל,  בשנת 2001, מתוך למעלה מ ­130 אלף לידות, היו 3,998 לידות של נשים בגילים -44­40 ו-327 לידות של נשים מעל גיל 45.

יותר נשים לומדות ומגיעות לתפקידים בכירים  הדורשים השקעה של זמן ואנרגיה.
ההתלבטות באשר למועד הנכון להרות וללדת מובילה לכך שיותר נשים דוחות בניית משפחה לגיל מאוחר יותר ובטוחות שהרפואה המודרנית תמצא פתרון עבורן.

אין מספיק מודעות היום לנושא ירידת הפוריות עם הגיל. פרסומים בתקשורת על נשים מבוגרות שיולדות לא מדגישים שמדובר כמעט תמיד בתרומת ביציות.

בפועל, האישה בעולם המערבי עוברת את שנות העשרים במאמץ למנוע הריון ואת שנות השלושים בעבודה קשה על מנת להרות.

עבור האישה, הגיל האידיאלי להרות נשאר קבוע  20-35 וזה לא השתנה באלפי השנים האחרונות.

הפתרון הנכון ביותר כיום הוא העברת מידע זה על השפעת הגיל על פריון האישה ועל השעון הביולוגי המתקתק, באמצעות מערכת החינוך בד בבד עם השיעורים בנושא מין בטוח ואמצעי מניעה.
יחד עם זאת קשה להעריך מה תהיה היעילות של גישה זו לטווח הקצר.

האפשרויות די מוגבלות היום לנשים הרוצות להרות מעל גיל 45  או נשים צעירות יותר שאובחנה בהן אי ספיקה של השחלה:

  • אימוץ
  • תרומת ביציות
  • טיפולי פריון עם סיכוי נמוך ביותר להרות
  • ויתור על אימהות

אימוץ

אימוץ תינוק בארץ הוא תהליך מורכב וקשה וברוב המקרים לא יתאפשר אימוץ של תינוק אלא אימוץ של ילד גדול יותר אשר גדל במסגרות שונות. לא כל זוג או אם חד הורית רוצים או מסוגלים להתמודד עם אתגר של גידול ילד בוגר יותר. גם אימוץ בחו"ל, אפילו בארצות עם זמינות של ילדים יתומים ללא הורים, כרוך בבעיות משפטיות מורכבות.

מנקודת מבטה של האישה, לפעמים קשה לוותר על הרצון הטבעי לחוות הריון ולידה ולגדל את פרי ביטנה.

זוגות רבים מוכנים להקרבה נפשית וכספית רבה  ע"מ להגשים את חלומם לילד.

תרומת ביציות

תרומת ביציות היא טיפול פוריות המיועד לנשים שאינן מסוגלות לייצר ביציות איכותיות בעצמן.

ההריון הראשון שהושג באישה אחת (נתרמת) תוך שימוש בביצית מאישה אחרת (תורמת) דווח בשנת 1983.

כיום נעשה  שימוש נרחב בתרומת ביציות ופעולה זו מהווה חלק אינטגרלי מהטיפולים של Assisted Reproductive Technologies.

התהליך כולל גירוי שחלתי  של התורמת , שאיבת הביציות והפריתן בתא זרע של בן זוג הנתרמת או זרע תורם. לאחר מספר ימים  בתרבית , מחזירים עוברים בני יומיים עד 6 ימים (בלסטוציסט) לרחם של הנתרמת.

למי מיועד ההליך של תרומת הביציות?

נשים בנות 45 שנה ויותר, אשר עם הגיל חלה ירידה חדה בתפקוד השחלתי שלהן, כך שאינן מצליחות יותר להרות אפילו בעזרת טיפולי הפריה.
נשים צעירות, אשר נכנסו למצב של "בלות מוקדמת" Premature Ovarian Failure  ברוב המכריע של המקרים, אי הספיקה השחלתית ללא סיבה ברורה.
מקרים של אי ספיקת השחלות עקב טיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים בהם נכרתו השחלות או מחלות שפירות שפגעו בתפקוד השחלות (כגון אנדומטריוזיס).
נשאיות של מחלה גנטית ללא שחלות למשל, תסמונת "טרנר"
נשאיות של מחלה גנטית, שרוצות למנוע את העברת הפגם הגנטי לילדיהן.
אישה שעברה  מספר רב של טיפולי הפריה במבחנה כושלים
לסביות או  זוג גברים   בשילוב עם הליך פונדקאות.

עקומה זו מדגימה כיצד סיכויי הפריון יורדים החל מגיל 35 , לעומת % הריון קבועים וגבוהים בהריון מתרומת ביצית.

התהליך הרפואי

לשם ביצוע תרומת ביציות התורמת עוברת הכנה לשאיבת ביציות בעזרת טיפול הורמונאלי שמגרה את השחלות לייצר כמות גדולה של זקיקים, כאשר המטרה היא להשיג כ- 10 ביציות במהלך השאיבה.

במקביל, יש לבצע סינכרוניזציה של מחזור הנתרמת לתורמת ומתן טיפול הורמונאלי של הנתרמת לצורך הכנת רירית הרחם.

 הסיכונים שבתהליך
סיכונים לתורמת

דימום מהתהליך הכירורגי של השאיבה

גירוי יתר של השחלות
הסיכון לנתרמת

סכנות הנובעות מסיבוכים במהלך ההיריון, כמו יתר לחץ דם ורעלת בהריון,
ושכיחות גבוהה יותר של סכרת הריונית

שכיחות גבוה יותר של הריונות מרובי עוברים, שנובעת מהנטייה להחזיר יותר
מעובר אחד לרחם הנרמת בניסיון לעלות את הסיכוי להריון

לסיכום: הגיל הממוצע של נשים שעוברות תרומת ביציות גבוה יחסית, יש לבצע הערכה טובה של המצב הבריאותי לפני ההריון. אם האישה נמצאה בריאה וכשירה להריון, סיכוייה טובים ללידת תינוק בריא אולם, בחלק גדול מהנשים, יידרש מעקב כמקובל בהריון בסיכון.
תוצאות ואחוזי הצלחה
ההריון הראשון מתרומת ביצית הושג בשנת 1984.
שיעור ההצלחות גבוה. סיכויי ההיריון במחזור של תרומת ביציות גבוהים יותר בהשוואה למחזור טיפול רגיל בהפריה חוץ גופית
בשנת 2001 דיווחו 400 מרכזי הפריה בארצות הברית כי מתוך 7722 מחזורי הפריה של עוברים טריים, הושג אחוז הצלחה של 47% לידות של תינוק חי לאחר העברה ממוצעת של 2.9 עוברים למחזור. אחוזי ההצלחה יורדים ל- 27% אם מחזירים עוברים מוקפאים.
הרופאים בישראל הם מחלוצי הטיפול עם תרומת ביציות וניסיון רב הצטבר בישראל לאחר שבוצעו כבר אלפי מחזורי טיפול. התוצאות מאד דומות לתוצאות בארה"ב , כאשר שיעור לידות חי לכל החזרה הוא סביב  40% ולאחר החזרת עוברים מופשרים כ-20%
% ההצלחה תלויים בגיל התורמת  ובחלל הרחם של הנתרמת . גם גיל האישה הנתרמת משפיע אבל הרבה פחות מאשר גיל התורמת. בנוסף , הימצאות הידרו סלפינקס (הצטברות נוזל בחצוצרה) יכול לגרום לירידה משמעותית ב-% ההצלחה בתרומת ביציות.
לעישון, משקל יתר והשמנת יתר  יש השפעה שלילית מוכחת על תוצאות תרומת ביצית וכן על מהלך ההריון בהקשר לבריאות האישה והילוד.
האישה המבוגרת ביותר שעברה את התהליך היא אומקארי פנוואר מהודו, שילדה זוג תאומים בגיל 70.
טיפולי פריון עם % הצלחה נמוך
זו אופציה שמתבססת על כך שיש סיכוי מסוים אם כי נמוך להרות ע"י טיפולים.בפועל הסטטיסטיקה מראה שמעל גיל 45  הסיכוי להרות באופן ספונטאני גבוה יותר מאשר עם טיפולים הורמונאליים והפריה במבחנה וב-2 המקרים הסיכוי נמוך מאד.
ויתור על אימהות
זו אופציה ריאלית רק כאשר היא באה מתוך החלטה חופשית וללא לחץ חברתי.

מדיניות ואתיקה
לנושא תרומת ביציות, בכלל, קימות שאלות אתיות, מוסריות וגם הלכתיות רבות, שקצרה היריעה הנוכחית מלפרטן. עם זאת, ברור שניתן לדון בבעיות אלה ואף למצוא להן פתרונות, כשם שנעשה בהרבה ארצות מתקדמות. לצורך כך, יש להקים ועדה ציבורית, שתורכב ממומחים לאתיקה, אנשי דת והלכה, משפטנים, רופאים ונציגי ציבור.

עיקר ההסתייגויות האתיות לשיטה זו, נובעות מהעובדה  שעל הנשים התורמות לעבור תהליך רפואי שכרוך בסיכונים , וזאת שלא לצורך ריפוי עצמי.

בישראל  תקנות בריאות העם מ – 1987 קובעות כי רק אישה העוברת בעצמה טיפולי הפרייה חוץ גופית רשאית לתרום מביציותיה לאישה אחרת. התרומה חייבת להיות אנונימית, כך שהן הנותנת והן המקבלת אינן מכירות זו את זו. חוק זה יוצר ניגוד אינטרסים ברור בין התורמת למקבלת, ששתיהן שואפות להשיג הריון מהביציות שהושגו בשאיבה אחת. ההתפתחות הגדולה בנושא הקפאת העוברים, וכן הנטייה לגירוי שחלות קל  עם מינון נמוך יותר  של תרופות , הביאו לירידה משמעותית בנכונות המטופלות לתרום ביציות. חשיפה תקשורתית לא אוהדת לנושא תרמה אף היא את חלקה בצמצום מאגר הביציות הנתרמות.

בשל המחסור החריף בביציות לתרומה בישראל, הקים משרד הבריאות ועדה שדנה בנושא, ופרסמה את מסקנותיה. הצעת חוק ברוח ההמלצות הונחה על שולחן הכנסת, אך עיכוב מתמשך בקידום החקיקה בנושא זה, הביא לחיפוש ביציות לתרומה בחו"ל.

פורפסור מרתה דירנפלד
מומחית לרפואת נשים ומיילדות
רח' הירקון 6.
עיר חיפה (ישראל)
טלפון: 04-8342111

info@ivf-4u.com

חייגו כעת