הפריה חוץ גופית IVF

הפרייה חוץ-גופית (IVF, In Vitro Fertilizaton) , משמעותה הפריית הביצית ע”י הזרע, מחוץ לגוף, והעברת העובר אל הרחם במטרה שייקלט ויתפתח הריון.

IVF הינו טיפול בליקויי פוריות אצל האישה או הגבר על רקע סיבות שונות.

לדוגמא: בעיה מכנית המפריעה לפגישת הזרע והביצית בגלל חסימה בחצוצרות, בעיה בריכוז או תנועתיות בזרע, בעיות בביוץ. במקרים מסוימים יש שילוב של גורמים לבעיית הפריון, ולפעמים הסיבה לליקוי בפריון, לא ידועה. במחזור טבעי משתחררת ביצית אחת מזקיק שהתפתח. הזקיק הינו שקיק נוזל, המכיל את הביצית, ואשר מתפתח לאורך כשבועיים עד שהביצית משתחררת. תהליך זה נקרא ביוץ וככלל נבחרת כל חודש רק ביצית אחת לביוץ.

ב – IVF השאיפה היא למנוע ביוץ של ביצית אחת בלבד. המטרה לאפשר התפתחות מספר זקיקים בשלים על-מנת שתהיה הבשלה של מספר ביציות לצורך הפרייה במבחנה.

הביציות המופרות במבחנה, מתפתחות לעוברים ואלו יועברו לרחם להשרשה. בד”כ מתפתחים מספר עוברים, מהם כשניים יועברו לרחם באותו הטיפול ואחרים שאיכותם טובה, יוקפאו ויוחזרו במועד אחר. כאשר מגרים את השחלות ע”י תרופות ומתפתחים מספר זקיקים, לא כל הזקיקים גדלים בקצב אחיד ולא מכולם ניתן להשיג ביצית בשלה. המטרה היא לאסוף את הביציות כאשר מרביתן כבר הגיעו לבשלות. שימוש בתרופות שונות מאפשר שליטה מסויימת על התפתחות הזקיקים.

ההורמונים אשר משפיעים על התפתחות הביוץ הם שניים LH ו – FSH שניהם מיוצרים ע”י יתרת המוח (ההיפופיזה), הם משפיעים על התפתחות הזקיק, ותהליך הביוץ.

הזקיק המתפתח מפריש (Estradiol (E2 ופרוגסטרון. שני הורמונים אלה מעורבים בתהליך הכנת הרחם לקליטת העובר.

למעלה מ-

ילדים נולדו מטיפולים של פרופ´ דירנפלד.
0

הכנות לקראת תחילת הטיפול

מטופלים שאינם נשואים כדין, ידאגו להביא מסמך מעורך-דין ,לגבי השותפות שלהם בטיפול והתחייבותם לילוד, לפי חוזר משרד הבריאות (נוסח חוזה כזה ניתן לקבל במרפאה). לפני תחילת הטיפול ולאחר קבלת הסבר יחתמו המטופלים על הסכמה לטיפול בנוכחות הרופאה. בני הזוג יקבלו מידע על בדיקות סקר גנטיות.

לכל אשה המתכננת הריון מומלץ להתחיל לקחת כדורי חומצה פולית 400 מק”ג , כדור אחד עם ארוחת הבוקר כל יום ולהמשיך בזמן הטיפול ועד החודש השלישי של ההריון למניעת מומים במערכת העצבים, זאת לפי המלצת משרד הבריאות.

פגישה ראשונה

אם יש למטופלת בן זוג, מומלץ  להגיע איתו לפגישה הראשונה. יש להביא את כל המסמכים הרפואיים והבדיקות שכבר נעשו. הרופאה תעריך אם הבדיקות שכבר בוצעו מספיקות. אם יש צורך בבדיקות נוספות, תינתן  הפנייה .

חשוב להשלים את הבדיקות הנדרשות לפני מתן תוכנית הטיפול.

פגישה חוזרת

הרופאה תדון עם המטופלים בבדיקות שבוצעו, טיפולים קודמים, ולאחר עיון בכל הנתונים תציע תוכנית טיפול מתאימה.

מסמכים נוספים

מטופלים שהופנו אחרי טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית, במקום אחר ,יביאו מכתב עם סיכום הטיפולים שעברו. זה יכול לעור בהתאמה מדויקת יותר של הטיפול המתוכנן. למטופלים הנמצאים בטיפול או מעקב, בשל בעיות בריאותיות אחרות, מומלץ להביא מכתב מהרופא המטפל, על מצב בריאותם, תרופות שהם מקבלים ואישור שאין הוראת נגד לטיפולי IVF או להריון.

התרופות

מטרות התרופות הניתנות הן התפתחות זקיקים בשלים, מניעת ביוץ טבעי (אנו מעוניינים במספר ביציות לצורך הפרייתן במבחנה) והכנת הרחם לקליטת העוברים.

חשוב להשתמש בשילוב תרופות אשר מונעות באופן זמני את הפרשת ההורמונים הרגילה וזאת ע”מ לאפשר התפתחותם של מס´ ביציות במקום ביצית אחת.

קיים מגוון רחב של אפשרויות טיפול, ויש להתאים את הטיפול בכל מקרה לגופו. המטרה הכללית היא כמובן להגדיל את הסיכוי להרות.

קימים פרוטוקולים רבים לטיפול הורמונאלי לקראת IVF וחשוב להתאימם למטופלות . בפרוטוקול הארוך , המטרה היא לעכב את הפרשת ההורמונים הרגילה וזאת ע”י מתן תרופות המונעות מבלוטת ההיפופיזה לשחרר הורמוני ביוץ. התרופות ניתנות בד”כ בשאיפה של תרסיס לאף או בזריקות.

Decapeptyl  ניתן בזריקה, יום יומית לעור, או בזריקה חד פעמית לשריר. במקרה זה התרופה משתחררת באופן איטי וקצוב למשך כחודש.

בפרוטוקול הקצר מתחילים את הטיפול ביום השלישי עד החמישי של המחזור ואז יש להוסיף זריקה נוספת במקביל (צטרוטייד או אורגלוטרן) ע”מ למנוע ביוץ לפני הזמן.

בשלב הגירוי השחלתי ניתנות תרופות הורמונליות, כולן מכילות FSH בלבד או צירוף של   FSH ו – LH במינונים שונים בהזרקה יום יומית למשך כ-10-14 יום. חלק מתרופות אלו מופקות על ידי זיכוך של שתן מנשים בגיל המעבר, וחלק מופקות בהנדסה גנטית. כיום רוב התרופות מיועדות להזרקה עצמית, נוחות לשימוש, ולא גורמות לכאב. ההזרקה העצמית פשוטה ונלמדת במהירות ע”י המטופלות. במהלך מתן הזריקות חשוב לבצע מעקב באמצעות בדיקות דם ואולטרה סאונד שמטרתם לעקוב אחרי הטיפול.

ע”מ להשרות את הביוץ ניתנת זריקה אחת נוספת של הורמון הביוץ ( hCG ) בזריקה לשריר Pregnyl או בזריקה תת עורית – Ovitrelle. זריקה זו חייבת להינתן בשעות הערב המאוחרות, על-מנת, שניתן יהיה לאסוף את הביציות הבשלות כעבור 34-36 שעות ביום שאיבת הביציות. שעת הזריקה המדויקת תותאם לך ע”י הרופאה.

לאחר שאיבת ביציות, הפרייתן והחזרת העוברים לרחם, יש לספק לגוף את הורמון הפרוגסטרון התומך בהשרשת העובר לרחם.

את הטיפול בפרוגסטרון מתחילים יום לאחר השאיבה. יש ליטול את הפרוגסטרון במשך שבועיים ללא הפסקה, עד בדיקת הדם להריון.

גירוי יתר שחלתי

מצב אשר קורה כאשר השחלות רגישות מאד למתן התרופות להשראת ביוץ, ומגיבות בריבוי יתר של זקיקים בגודל בינוני או קטן, ובמקביל רמה גבוהה של אסטרוגן בדם.

כדי למנוע תגובת יתר, בשלב מתן הזריקות , מבצעים ניטור צמוד של רמות ההורמונים בדם ואולטרה סאונד (US) לספירת ומדידת הזקיקים בשחלות מספר פעמים, לפי הצורך.

גירוי יתר שחלתי, מאופיין, בתחושה של מתח ונפיחות בבטן, לעיתים בבחילה או הקאה וקושי בנשימה. יש להודיע על תחושות אלו לצוות המרפאה.

במידה ומסתמן סיכון לגירוי יתר של השחלה נבחר באחת מהאפשרויות הבאות לפי המצב הקליני והבדיקות:

להפסיק את הטיפול, לא לגרום לביוץ ע”י תרופות ולא לשאוב ביציות במחזור נוכחי. במקרה זה תוזמן האישה למרפאה ותקבל תוכנית טיפול למועד אחר עם מינון נמוך יותר של תרופות לגירוי השחלה. גישה זו מונעת ב100% את התופעה של גירוי יתר של השחלה אבל מעקב מקצועי וצמוד מאפשר למנוע את האופציה של הפסקת טיפול באמצע.

בפרוטוקול הקצר ניתן לגרום להשראת ביוץ ע”י דקפפטיל ועל ידי כך למנוע גירוי יתר של השחלה. טיפול זה גורם לירידה קלה באחוזי ההריונות.

בנוסף ניתן לשאוב את הביציות, להפרותן ולהקפיא את כל העוברים. המטרה בטיפול זה – מניעת גירוי יתר שחלתי ולכן החזרת העוברים לרחם נדחית למחזור הבא, לאחר שהגוף מתאושש מתהליך הגירוי ההורמונרלי.

שאיבת הביציות

ערב לפני השאיבה, משעה 24:00 ( 00 :12 בלילה) יש להיות בצום מוחלט, לא לאכול, לא לשתות ולא לעשן.

ביום השאיבה יש להגיע לבית החולים בצום בשעה שתיקבע עם בן הזוג. לנשים המטופלות ללא בן זוג רצוי לבוא עם מלווה.

שאיבת הביציות נעשית בחדר-ניתוח, בהרדמה כללית. לפני הפעולה תקבלו הסבר על הפעולה. אחות תלווה אתכם בזמן הפעולה . כאשר תתעורר האישה מההרדמה ידווח לכם כמה ביציות נשאבו. ביום השאיבה בן הזוג ייתן מנת זרע, ניתן להביא את הזרע מאותו בוקר מהבית. הטיפול בזרע והפרית הביציות מתבצעת במעבדת IVF.

מספר שעות לאחר הפעולה ניתן להשתחרר מבית החולים. אין לנהוג באותו יום.

העברת העוברים לרחם

העברת העוברים לרחם מתבצעת 2 עד 5 ימים לאחר שאיבת הביציות.

יום לאחר שאיבת הביציות יש להתחיל בטיפול בפרוגסטרון לקראת העברת העוברים.  סוג הפרוגסטרון והמינון יקבע לך ע”י הרופאה. יש לקחת את הטיפול למשך שבועיים לפחות עד לבדיקת הריון. ביום העברת העוברים יש להגיע לבית החולים בשעה שנקבעה רצוי לנסות לשמור על שלפוחית שתן מלאה, וזאת ע”מ לאפשר את החזרת העוברים תחת הנחיית אולטרה סאונד. בן הזוג יכול להיות נוכח בזמן העברת העוברים.       לפני העברת העוברים תקבלו דיווח מעודכן על מצב ההפריות ועל מס´ העוברים שהתפתחו. מספר העוברים המועברים לרחם לא יעלה ככלל על 2 אלא במקרים חריגים לפי שיקול הרופאה ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.  האישה ובן זוגה יתבקשו לחתום על טופס הסכמה להעברת העוברים לרחם. העברת העוברים אינה כרוכה בכאבים נעשית ללא הרדמה ע”י קטטר רך ודק שבתוכו מטעינים את העוברים.

הקטטר מוחדר ע”י הרופאה תחת הנחיית אולטרה-סאונד דרך צוואר הרחם לתוך חלל הרחם לשם מוזרקים העוברים בנפח קטן מאוד. לאחר הוצאת הקטטר מהרחם הוא יישלח לבדיקה במעבדה, שם הביולוגית תבדוק, תחת מיקרוסקופ, שלא נשארו עוברים בקטטר. בד”כ פעולת החזרת העוברים לוקחת מספר דקות. לאחר העברת העוברים ניתן להשתחרר הביתה

שאיבת ביציות

ביום השאיבה מומלץ לנוח, לא לבצע עבודות קשות החורגות מהשגרה ולא לנהוג במהלך היום. אפשר לאכול כרגיל ומומלץ לשתות כ- 8 כוסות מים.

למחרת אפשר לחזור לפעילות רגילה . אם יש דימום קל או אי-נוחות באזור הבטן או כאב קל, אלה תופעות נורמליות. יש להמשיך לקחת את התרופות לתמיכה בהריון, לפי ההוראות שקיבלת.

לאחר העברת העוברים

לאחר החזרת העוברים ועד בדיקת הדם להריון: אין צורך לשכב ואפשר לחזור לפעילות רגילה! יחד עם זאת ,רצוי להימנע מפעילות יוצאת דופן או מאומצת, העוברים שהושתלו ברחם נמצאים במקום בטוח, , מומלץ לשמור על אוירה נינוחה, רצוי להימנע מיחסי-מין. . אין מניעה לפעילות שגרתית לאחר החזרת העוברים.מומלץ להימנע מאמבטיות חמות מד או ג’קוזי. תחושה של נפיחות בבטן וחולשה שכיחים, ולפעמים מופיעים מספר ימים אחרי החזרת העוברים, חשוב להקפיד על שתייה ואפשר לקחת כדור אקמול להרגעת הכאב אם מופיעים כאב, חום ודימום ובכל שאלה אנא התקשרו למרפאה . שבועיים אחרי ההחזרה יש לבצע בדיקת דם להריון.

הקפאת עוברים

עוברים נוספים, אשר נשארים לאחר שבוצעה העברה של עוברים לרחם יוקפאו, במידה והם מתאימים לכך, בהסכמתכם ובחתימתכם.

יש לקחת בחשבון שגם עוברים הנראים חיוניים, עלולים לא לשרוד אחרי תהליך ההקפאה וההפשרה. וכן, שאחוזי ההריונות מעוברים מוקפאים נמוך מעט מאשר מעוברים טריים.

לגבי תהליך הפשרת עוברים והעברתם לרחם אנא שאלו במרפאה.

בהריון

בדיקת דם להריון חיובית, מראה שיש השתרשות של העובר ברירית הרחם את תתבקשי לחזור על בדיקות הדם מספר פעמים ע”מ לוודא שההריון מתפתח תקין. בשבוע 7 – 8 תוזמני לבדיקת אולטרה-סאונד שבה אפשר לזהות עובר ודופק עוברי. במידה וההריון מתפתח באופן תקין תקבלי הדרכה על מעקב ההריון ומכאן ואילך , מלבד הריונות בסיכון גבוה , יש לעקוב אחר ההריון באופן רגיל.

תחומים בהם ניתן לפנות אלי

בדיקות תקופתיות | טיפולי פריון האישה והגבר | הפרייה חוץ גופית (IVF) | תרומת ביציות | אנדוקרינולוגיה של האשה: גלולות, אמצעי מניעה | גיל המעבר | מעקב הריון עד הלידה.

ניתן להעביר שאלות בתחום רפואת נשים וטיפולי פריון בפורום הפריה חוץ גופית IVF שבניהולה של מרתה בפורטל הבריאות שאל את הרופא.